באחד מפנטזית יקומי ילד סקרן ופרוע נתקל פעם בהרים במערה ענקית. בתוך היה שקוע בשינה עמוקה דרקון, מכוסה בשכבה עבה של אבק שיש לו דבר וחצי דבר כדי להגן. לא זהב אחד לטבוע נערית מצאה, לא משנה כמה חיפש. הכעיס ועייף, הוא דקר את מקל בענק העפעף הסגור. תודה! מעשה לא מדורג אש-נשימה ענקית לטאת בחור פשוט אכל אותו בשנייה אחת, ולאחר מכן הלך להעיר את שאר אחיהם. וכך חזרו לעולם הנגע של מאות רחוקים. כאילו לא מספיק רוחות רעות, מפלצות, הזומבים, ואסונות אחרים הם עכשיו יצירת בקר לטרוף יותר לטוס דרך השמים. וכך זה נמשך עד שיום אחד הגיבור לא ראתה הביצה של דרקון ללא השגחה ולא לגנוב אותו. גור בקע היה הדמות החבר הכי טובה וביחד הם הלכו להילחם רוע.